קטגוריה: מטפלים

פורסם ב- מאת — כתיבת תגובה

מלחמה שקטה ומושתקת – נתונים מספריים על התאבדויות

תקחו אויר, הנתונים לא קלים לעכול, לא לגמרי זמינים לציבור, אבל חשוב לדעת את העובדות (כפי שהן פורסמו ב 2021)

  1. בעולם מתאבדים מדי שנה מליון איש.
  2. בארץ מתאבדים מדי שנה מעל 500 איש!!!
    תתארו לעצמכם, שכל שנה יש מלחמה ומתים 500 איש, מה היה קורה כאן?!?!
    אבל המלחמה הזו היא שקטה ומושתקת. זו מלחמתם של החולים ושל בני משפחתם ושל המטפלים. מלחמה שקופה מבחוץ.
    תפקידנו לחשוף אותה לאור כדי להלחם בה בתבונה וברגישות.
    חשוב לי להסביר המבלחמה היא בבושה, בהשתקה ובהסתרה.
  3. מדי שנה מגיעים כ 6,500 אנשים לבי"ח עם נסיון התאבדו.
  4. ההערכה שיש עוד כ 30% מקרים לא מדווחים על נסיונות התאבדות, מסיבות חברתיות תרבותיות, או פשוט חוסר מודעות לאירוע
    כלומר, קרוב ל 10,000 איש כל שנה מנסים להתאבד.
    10,000 משפחות מדי שנה מתמודדות עם אובדנות.
    בהינתן שהנסיונות לא חוזרים על עצמם מדי שנה ומדובר באנשים שונים מדי שנה, בעית האובדנות נוגעת במאות אלפי משפחות בארץ שחוו-התמודדו עם האירוע.
  5. בנים מתאבדים פי 3 מבנות
    ההשערות לסיבות הן:
    בנים פחות פונים לקבל עזרה בכל הקשור להיבטי הנפש.
    בנים משתמשים באמצעים יותר אלימים ואז הנסיון להתאבד יותר מצליח.
  6. אירוע התאבדות משאיר אחריו לפי מחקרים בממוצע 25 איש פצועים.

ניתן להתמודד עם אובדנות, יש מה לעשות, ניתן לעזור. ניתן להציל חיים.
אין תעודות ביטוח בנושא אבל יש הצלחות.
הדוגמא הבולטת – צה"ל הצליח להוריד את מס' המתאבדים מ 40-50 בשנה לפחות מ 10 בזכות סדרה של פעולות שנקט בהן:
– שחרור אנשים שסובלים מבעיות נפשיות. היום הרבה יותר קל להשתחרר על רקע בעיות נפשיות
– מיעוט הוצאת חיילים הביתה עם כלי נשק, לאחר שמצאו את הנשק ככלי קטלני בנושא אובדנות
– שילוב קב"נים ביחידות – קציני בריאות הנפש, שמינים לחיילים בצבא, לדעתי יותר בנגישות ממה שמטפלים מוסמכים זמינים לציבור היום.
גיבוש נוהלי ברורים בטיפול באירועים נפשיים וריענון התדרוכים בנושא מדי חצי שנה למפקדים.
אני באופן אישי מתנדבת בעמותת 'בשביל החיים' ומגיעה לא מעט להרצות בפני יחידות שצבא שונות בדר"כ דרגי פיקוד שנמצאים בימי הדרכה מרוכזים בנושא ורואה נכונות ורצון אמיתי להתמודד עם הבעיה.

אז אנחנו כאן בבלוג,
נדבר כדי לשחרר ולאורר את מה שמוסתר כדי לדעת לעזור לעצמנו ולאחרים.

פורסם ב- מאת — כתיבת תגובה

דיכאון ומניעת אובדנות בילדים ונוער (פרופ' ענת קלומק בורנשטיין)

סרטון מאת פרופ' ענת קלומק בורנשטיין.

הנושא של דיכאון ומניעת אובדנות בילדים ונוער נהיה היום רלוונטי מתמיד.
דיכאון בילדים ונוער לגמרי שונה מעצבות או באסה שיש לכולנו, דיכאון זו מחלה שצריך לאבחן ולטפל באופן מקצועי כי היא גורמת לסבל גדול וכוללת גם את הסיכון להתאבדות. הבשורה הטובה היא שיש היום טיפולים מקצועיים מצוינים, כולל טיפולים מניעתיים.
לנו כהורים חשוב להכיר את הסימפטומים של דיכאון ואובדנות, ואת גורמי הסיכון והחוסן שלהם.
הסימפטומים של דיכאון בילדים כוללים שורה של דברים כמו עצב או חוסר שקט, קושי ליהנות מדברים שבעבר הילד נהנה מהם, שינויים באכילה, בשינה אי שקט מוטורי, ירידה באנרגיה תחושת חוסר ערך, פגיעה בריכוז ומה שהכי מטריד אותנו הוא נושא של אובדנות.
בואו נגדיר מה זה בכלל אובדנות, אובדנות בילדים ונוער כוללת בגדול מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית, מחשבות אובדניות יכולות להיות פסיביות כמו "בא לי למות" אבל גם יכולות להיות אקטיביות שזה ממש מחשבות על התאבדות שבהן יכולה להיות כוונה של הילד וממש תכנית איך לעשות את זה.
המחשבות באות בגלים וכשיש כוונה או תכנית, הן בהחלט מסוכנות.
התנהגות אובדנית, זה כבר ממש ניסיון אובדני או איזה התנהגות מכינה, מקדימה להתאבדות.
כדי שנדע מה הילדים שלנו מרגישים חושבים, רוצים או מתכננים לעשות אנחנו חייבים להתעניין ולשאול אותם ישירות. מאוד קריטי לשאול, בצורה אמפתית, חמה, אוהבת לאפשר לילד לספר באמת מה עובר עליו מבלי לשפוט אותו. זה לא פשוט, אבל אנחנו חייבים לדבר עם ילדים על הנושא הזה. אם יש ספק שהילד שלנו בסיכון אובדני אין ספק שצריך להפנות אותו לעזרה מקצועית, לאבחון ולטיפול.
אל תדחו את הפניה, אל תחכו יותר מידי, פשוט חבל. גשו לקבל עזרה, גם לעצמכם וגם לילד זכרו שתמיד יש תקווה, גם אם זה לא נראה כך.