סרטון מאת פרופ' ענת קלומק בורנשטיין.
הנושא של דיכאון ומניעת אובדנות בילדים ונוער נהיה היום רלוונטי מתמיד.
דיכאון בילדים ונוער לגמרי שונה מעצבות או באסה שיש לכולנו, דיכאון זו מחלה שצריך לאבחן ולטפל באופן מקצועי כי היא גורמת לסבל גדול וכוללת גם את הסיכון להתאבדות. הבשורה הטובה היא שיש היום טיפולים מקצועיים מצוינים, כולל טיפולים מניעתיים.
לנו כהורים חשוב להכיר את הסימפטומים של דיכאון ואובדנות, ואת גורמי הסיכון והחוסן שלהם.
הסימפטומים של דיכאון בילדים כוללים שורה של דברים כמו עצב או חוסר שקט, קושי ליהנות מדברים שבעבר הילד נהנה מהם, שינויים באכילה, בשינה אי שקט מוטורי, ירידה באנרגיה תחושת חוסר ערך, פגיעה בריכוז ומה שהכי מטריד אותנו הוא נושא של אובדנות.
בואו נגדיר מה זה בכלל אובדנות, אובדנות בילדים ונוער כוללת בגדול מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית, מחשבות אובדניות יכולות להיות פסיביות כמו "בא לי למות" אבל גם יכולות להיות אקטיביות שזה ממש מחשבות על התאבדות שבהן יכולה להיות כוונה של הילד וממש תכנית איך לעשות את זה.
המחשבות באות בגלים וכשיש כוונה או תכנית, הן בהחלט מסוכנות.
התנהגות אובדנית, זה כבר ממש ניסיון אובדני או איזה התנהגות מכינה, מקדימה להתאבדות.
כדי שנדע מה הילדים שלנו מרגישים חושבים, רוצים או מתכננים לעשות אנחנו חייבים להתעניין ולשאול אותם ישירות. מאוד קריטי לשאול, בצורה אמפתית, חמה, אוהבת לאפשר לילד לספר באמת מה עובר עליו מבלי לשפוט אותו. זה לא פשוט, אבל אנחנו חייבים לדבר עם ילדים על הנושא הזה. אם יש ספק שהילד שלנו בסיכון אובדני אין ספק שצריך להפנות אותו לעזרה מקצועית, לאבחון ולטיפול.
אל תדחו את הפניה, אל תחכו יותר מידי, פשוט חבל. גשו לקבל עזרה, גם לעצמכם וגם לילד זכרו שתמיד יש תקווה, גם אם זה לא נראה כך.