הירושימה חורבן ותקווה
שתי נקודות זמן בחיי יפן ששינו את המדינה
שתי נקודות זמן-בחירה גורליות בחיי יפן ששינו את פני החברה והמדינה באופן מהותי.
הסטורית יפן היתה מבודדת מהעולם מבחירה במשך מאות רבות של שנים. סגורה, מבוצרת, חזקה, ומבודדת.
נשלטת ע״י השוגון והסמוראים מבחינה צבאית ומנהלתית והקיסר היה דמות ייצוגית בעלת תפקיד רוחני/תרבותי.
בחירה ראשונה – לסיים את השילטון הפאודלי של השוגונים והסמוראים ולעבור לשלטון מלוכני פרלמנטרי
באמצע המאה ה 19, עלה לשלטון הקיסר מיג׳י, בגיל 17 הוא הבין שבעולם הגדול קורים דברים משמעותיים ויפן צריכה לעבור התאמות ולהתפתח לעולם.
ארה״ב ׳עזרה׳ לו הם דרשו באיומים (פגז אחד בלבד) שיפן תפתח את שעריה.
מייג׳י אסף את כל הדומים-הסמוראים ודרש מהם לוותר על נשקם (חרבות).
לאחר קרבות קשים ניצח הקיסר מייג׳י והעביר את יפן לעולם מודרני, מתקדם, באמצעות שורה של חוקים ומעשים פתח אותה לעולם והצעיד אותה קדימה.
חשוב לציין כי המשפחות של הסמוראים (שניהלו את יפן הפאודלית עד לאותה תקופה) השתלבו היטב בעולם החדש ובמערכות השלטון, הניהול והכלכלה.
בחירה שניה – אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה יפן בחרה בשלום ובדמוקרטיה כדרך חיים.
אחרי שהיתה חלק מציר הרשע במלחמה וסירבה להכנע גם אחרי שגרמניה נכנעה. יפן נכנעה רק אחרי שהוטלו עליה 2 פצצות אטום!
מתוך ההרס והחורבן הנוראיים, יפן בחרה בשלום, הפכה למדינה דמוקרטית, לקחה אחריות על התנהלותה ושינתה באופן מהותי את תפיסת עולמה, את המדיניות ואת ההתנהלות בפועל.
חשוב לציין כי הפיכתה של יפן למדינה מודרנית מאוד מתקיים לצד כבוד וחיבור עמוק למסורת שמירה על לבוש מסורתי בבית, בסופי שבוע ובאירועים, אמונה בבודהיזים ובשינטו והליכה שוטפת למקדשים. הם מצליחים לקיים קדמה ומסורת שתומכים זה בזה.
אני שואבת תקווה משני סיפורים אלה.
המציאות ביפן לפני הבחירות הגורליות היתה סגורה, חסרת תקווה, שסועה. בזכות גמישות מחשבתית, בזכות נכונות להפתח לרעיונות חדשים לחלוטין לנפץ תקרות זכוכית, יפן צעדה-שעטה קדימה.
היום היא אחת המדינות המובילות בעולם מבחינה כלכלית.
גם לנו יכולים לקרות ניסים אם נסכים לחשוב אחרת, להפתח לאפשרויות שאנחנו לא מכירים.
אני מאמינה שיש לנו אפשרות להחזיר את החטופים, לחיות כאן חיים של בטחון ושכנות טובה, גם אם הדרך עדין לא התגלתה בפנינו
להמשיך לגור במקום לא בטוח
התעוררנו בבוקר למידע המבהיל על טילים איראניים העושים דרכם לישראל…
ארוחת הבוקר כבר לא כל כך עברה בגרון
ומתיירים שמחים וטובי לב, הפכנו כולנו לדאוגים ומבוהלים….מחוברים ל YNET
המרחק מישראל וההמצאות ביפן מאפשרות לחשוב עלינו כבני אדם – יצורים סתגלניים הקשורים למקום שבו אנחנו גרים…
כשמסתכלים על ישראל מיפן אי אפשר שלא לתהות, מה קורה לנו, למה אנחנו ממשיכים לגור במקום הבלתי בטוח הזה? המקום שבו אנחנו מוקפים בכל כך הרבה אויבים שרוצים להשמיד אותנו?
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אני ששנים כשקוראים את המשפטים האלה בהגדה של פסח על ׳הבאים לכלותינו׳ מאבדת סבלנות על הנרטיב הקורבני שאנחנו מחזיקים בו, ופתאום זה קורה בימי ה 7/10, מתקפת טילים מאירן…
ואו, אני נדרשת לחשוב על הסיפור היהודי (שאני לא מזדהה איתו) מחדש, לשאול את עצמי מה קורה לנו כעם, למה זה קורה…ומה באמת נדרש ממני ומאיתנו כדי שזה לא יקרה שוב ושוב…
אין לי תשובות אבל יש לי שאלות לעצמי…
אבל אני רוצה לחזור לאמירה שאדם הוא ייצור סתגלן
יפן כידוע היא מדינה מורכבת מאוד
אחד הדברים המשפיעים עליה מאוד זה המיקום הגיאוגרפי שלה היושב על אזור רווי רעידות אדמה קשות. כאלה שמחריבות אחת לכמה שנים אזורים.
חשופה לצונאמי מהים שגורמות לנזקים אדירים ולאבדות בנפש.
הטבע הדרמטי מאוד נוכח בחיי היפנים, משפיע עליהם בצורה בלתי רגילה והרבה פעמים כאמור תוקף אותם.
ובכל זאת הם לא מעלים בדעתם לעזוב את המקום. זה ביתם.
הם לומדים לחיות עם הטבע לא להתנגד לו.
לכבד אותו להוקיר אותו לאהוב את מה שיש לו לתת להם. הם לרגע לא שוכחים שהכח הוא בידיו של הטבע לא בידיהם. יש להם הרכנת ראש בפני הטבע.
והמון עבודה פנימית רוחנית שינטו לצד בודהיזים, שמלמדת אותם איך לחיות.
גם אני לא שוקלת לעזוב את המדינה המוקפת אויבים (למרות שאני בחו"ל כרגע) כמו היפנים שלא עוזבים את מדינתם.
אני תמהה האם היחסים של היפנים עם הטבע יכולים ללמד אותנו משהו להוות עבורינו השראה לאיך חיים נכון חיים מלאים לצד האיומים החיצוניים?
החיים הרוחניים העשירים שלהם הם ללא ספק חלק מהתשובה, אבל לא רק….
יש גם מנהיגות אחראית, שתפקידה לדאוג לאזרחים, להווה שלהם, לעתיד שלהם תוך כבוד למסורת ולעבר.
מנהיגות אחראית שכולנו מאמינים לה כל כך נחוצה לנו בימים קשים אלה.
מנהיגות ערכית, אליטה חושבת רואה לטווח קצר ולטווח ארוך.
היינו פוחדים פחות. אנחנו יודעים לעבור תקופות קשות, אבל חסרה לנו אליטה מנהיגות מובילה.
מגיעה לנו מנהיגות ערכית, אחראית שתוביל אותנו בימים אלה לחוף מבטחים.