העוגנים שלי בימים מטלטלים

מירב שפירא

איך מתמודדים עם השבר והכאב שבא לפתחנו?

האם בכלל אפשר ומותר לנשום, כשכל כך הרבה א.נשים מתו?

האם מתי שהוא יבוא יום חדש?

מה זה אומר עלינו כפרטים וכעם וכמדינה האסון שנחת עלינו?

איפה היינו שאפשרנו לכל זאת לקרות?

מי אחראי?

מה עושים?

מי יעזור?

מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה?

ועוד ועוד שאלות

ועצב וכאב

ודאגה

מיליון שאלות שמסתובבות לנו בראש בימים אלו, לפעמים במעגלים סגורים, והלב כואב ודואג.

העוגנים שלי בימים מטלטלים אלו הם ברורים וחזקים:

מרכז לוהאריה – בית לתהליכי התפתחות – הבית הרוחני שלי מזה 12 שנה, שנתן ונותן לי כלים רגשיים ותודעתיים להתמודד עם האסון האישי שלי, שממשיך לתמוך אותי, אותנו ואת הכלל.

מוזמנים להיכנס לאתר ולחבור למגוון הפעילויות – תמיכה אישית למי שזקוק, הצטרפות לפעילות מדיטטיבית ועוד

ניתן להתעדכן ולחבר לפעילויות גם דרך קהילת מגשרי העולמות המופלאה.

יומן המסע הוויזאולי, הוא כלי הביטוי שלי מזה כ 3 שנים שעזר ועוזר לי לעבד ולעכל את האסון האישי שלי ולצמוח ממנו.

Iris Gal
מורתי וחברתי למסע מזמינה בנדיבות וברוחב לב, כל מי שרוצה ליצור ביומן באופן מונחה כל יום בשעות הבוקר, מוזמנים לעקוב אחריה באופן אישי או דרך הפייס של שבט היומן הוויזואלי

העבודה המצורפת עסקה – בנוכחות בזמן הווה נתון, בהסכמה לתת לשמש שבתוכנו להאיר.

האזנו להפעלה של Lou Harya מסע להעצמת נוכחות בזמן הווה נתון

בזמנים של חוסר ודאות, הגברת הנוכחות שלנו מאפשרת לנו לשמר יציבות פנימית ואז להוות עוגן ומשענת לאחרים.

קיימנו דיון על מה זו נוכחות ואיך זה בא לידי ביטוי ואז יצרנו מפת קולאג'.

מוזמנים להצטרף לפעילויות שמוצעות לעיל