על החיים ועל המוות 4.0 – בוחרת. כאן ועכשיו.
הבחירה לעבוד הפעם דווקא עם הג'לי פלייט התבררה כרצון משותף של ג'וד ושלי ,
בלי כל תאום מוקדם.
בלי כל תאום מוקדם.
לעבוד עם ג'לי פלייט זה לא תהליך 'רגיל' של עבודה ביומן והוא דורש התארגנות אחרת של חומרים-מרחב-זמן.
אבל שתינו רצינו
אז היה ממש כיף.
נבענו מהחומר, מהתהליך… לא באנו עם כוונה מוגדרת מראש עם נושא.
תוך כדי השיחה שהתפתחה, ולאור שאלה ששאל אותנו IIlan Passiהיקר שמתעד את התהליך המשותף שלנו בעין מתבוננת ובנוכחות רגישה ותומכת, הבננו שנושא המפגש הוא:
בוחרת. בכאן ועכשיו.
בוחרת. בכאן ועכשיו.
אז נחזור אל הג'ליפליט – כדי ליצור אתו, צריך קודם לבחור שזה מה שרוצים לעשות (לאור מה שהוסבר לעיל) ואז להיות בנוכחות מלאה בכאן ועכשיו. ולא פחות חשוב – בלי תלות בתוצאה.
אחרת אין פאן בתהליך ואנחנו רצינו היום פאן.
אז מה זה בשבילנו לבחור בכאן ועכשיו.
גו'ד התחילה בלבחור בשמחה! פשוט כי זה מה שבא לה היום – ליצור בשמחה.
ולבחור לחזור ארצה מהחופשה ביוון כדי להיות בראש השנה עם ליטל והמשפחה.
כי יש לה הבנה ברורה שכל יום הוא חשוב, כל אירוע יכול להיות אחרון וחשוב לה להתחשב ברגשות של האנשים סביבה.
אני בוחרת לא לפחד מגל עצב שמגיע – היום של ראש השנה איים להטביע אותי. לא התנגדתי, פשוט אפשרתי לו להיות. הייתי בו ואיתו הוא היה ה'כאן ועכשיו' שלי.
יום למחרת הגיעה השמחה ואיתה ההודיה על מה שהביאה בחובה השנה שחלפה וסקרנות לגבי השנה הבאה.
יותר ויותר אני מכילה בפשטות את הגם וגם האוקסימרון האנושי כמו שקוראת לו Lou Harya
העבודה שלי יצאה קונטרסטית – נעה בין הקטבים, בין דבר והיפוכו. אין בה הרמוניה עבורי. אולי תיווצר בהמשך אם אבחר ליצור בה רבדים נוספים והטמעות…
העבודה של ג'וד יש בה הרבה יותר השלמה וקבלה של החלקים הלא הרמוניים. אחרי עצירה לנשימה היא אפשרה לי למשוך את הקווים (הדרך שלנו 'להטמיע') ומשם להמשיך בעצמה, לאחד בין החלקים….
כשהעבודה של ג'וד הייתה מוכנה,
היא כתבה עליה – בוחרת בכאן ועכשיו
הבנתי פתאום בעוד רמה, שאין דרך אחרת. מה שיש, זה רק כאן ועכשיו.
בקצת יותר מילים, המפגש עם המוות מלמד שכשאנחנו חיים את החיים אנחנו מוזמנים לחיות אותם כאן ועכשיו, למקסם אותם בכל רגע נתון, כי כל רגע יקר מפז.
בסוף הפגישה ישבנו-שכבנו על הספה לחשוב יחד מתי ואיך נצא עם הסדנא? לחכות לתוצאות של הבדיקות? לראות מה המשך הטיפול?
בסוף החלטנו שאין למה לחכות. זה צריך להיות כאן ועכשיו.
ובחרנו לפתוח את הסדנא למשתתפות בסוף אוקטובר.
אז מי שמרגישה שהנושא של החיים והמוות, קרוב לליבה ויש לה רצון להצטרף למסע, תכתבו ל בטופס יצירת קשר, כאן באתר.
ואם אתם מכירים משהי שזה ממש רלבנטי עבורה אז תעבירו את זה הלאה.
ואם אתם מכירים משהי שזה ממש רלבנטי עבורה אז תעבירו את זה הלאה.