מירב שפירא

גשר בין העולמות

יום כיפור זמן לשיחה אישית

מירב שפירא

יום כיפור זמן לשיחה אישית

שיחה עם איילון 27 בספטמבר 20, פורסמה בספר 'גשר בין העולמות'

אמא:
יום כיפור בפתח.
סגר במדינה – קורונה
כבד, כבד.
אבא עובד עם אחיך בנגרות בחצר,
אחות אחת בטרק בבולגריה, השנייה אצל חבר.
הגרון חנוק והדמעות מבצבצות.

איילון:
חיבוק גדול, אימא.

אמא:
איילוני, אני כנה עם עצמי, יודעת שאם היית איתנו זה לא אומר שהיה לך טוב או שמח. זוכרת עדיין היטב שחווית ימים – תקופות של בדידות. לא שמחה גדולה. אף פעם לא שקלתי את בדידותך ועצבונך מול האפשרות של אין־אתה, אבל אני לא יכולה שלא לחשוב אם אני רוצה אותך כאן משיקולים אגואיסטיים שלי או כי זה היה טוב גם לך.
אם היית חי עכשיו, לי היה טוב. על פניו הכול נינוח, אתה בבית, כולם בסדר, אני יכולה להיות עם עצמי.
אבל לך לא בטוח שהיה טוב.
אז מה עדיף?

איילון:
אימא, זו כמעט שאלה פילוסופית, וכמובן תלוי את מי שואלים.
אבל לשאלה אין משמעות, כי ההחלטה הייתה רק שלי. אם הייתי מתייעץ איתך, מבקש את אישורך למות, אז היית בדילמה הזו, אבל היא לא הובאה לפתחך.
אני החלטתי. לא שאלתי ולא התייעצתי.

אמא:
איילוני, אתה מאוד נדיב איתי בתצורתך הנוכחית. תמיד אני יוצאת בסדר. רק התוצאה לא בסדר.

איילון:
אני יודע שזה קשה להכיל את כל המורכבות הזו. זה קשה גם לי.
להיות האדם הזה שפגע ולא חשב, להיות האדם הזה שהרים ידיים, ולהזכיר לעצמי שלא יכולתי אחרת לתפיסתי באותו זמן.
אם חוזרים לסיפור, לאירוע, אין בו כשלעצמו שום דבר טוב. יש בו המון כאב וצער וסבל מתמשכים.
הדבר היחיד הוא לאן נבחר להתפתח ממנו, מה נבחר ללמוד ומה נבחר להיות.

——–

מביאה את השיחה הזו לכאן, למרחב הווירטואלי, 3 שנים אחרי…
כי זה יום כיפור, והיום הזה מזמין אותנו להגות פנימית ולחשבון נפש.
סופה של השיחה משקפת את המהות לה אני נחנכת שנים במרכז לוהאריה – בית לתהליכי התפתחות וזה מה שאני חושבת ומאמינה בו גם היום.

המציאות מורכבת מהמון אירועים ומצבים, חלקם קשים מאוד להכלה וכואבים כואבים…
והבחירה כמו אז גם היום היא בידנו, לאן נבחר להתפתח מכאן? מי נבחר להיות?
(מוזמנים ללחוץ על הלינק לקריאת מאמר של לוהאריה "מאוורים את הנפש" שרלבנטי לנושא ולימים אלו)

אני בוחרת לא להתעלם מהכאב, אני עוברת דרכו כשהוא צף… אני חיה את היעדרות והאיין הפיזי של איילון והחוסר רשום בתאי הגוף וזה כואב.
לצד זה אני בחרתי ובוחרת לצמוח מהמשבר הזה לחיות את החיים, ליצור, להתפתח, לשמוח, להיות סקרנית.

מזמינה אותך לשאול את עצמך, מי תבחר.י להיות השנה?

שתפו:

מירב שפירא

חייה בין עולמות ובין תחומים ומגשרת אותם בתוכי וממני אל כל מי שבוחר.
 מסע חיי המגוון הפגיש אותי עם שכול ואובדנות וגרם לי לבחור בחיים ולרצות להביא ריפוי, תקווה נחמה ושמחה. משאלת הלב שלי שנשנה תפיסות עולם לגבי חיים, מוות ואובדנות.

התוכן באתר זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש/אשת מקצוע – מומחה.ית בתחום הדרוש, אשר לומד.ת ומכיר.ה את הנסיבות האישיות הספציפיות. מומלץ תמיד להתייעץ עם איש/אשת טיפול מומחה.ית ומוסמך.ת.

עוד באתר

pexels-paweł-l-1320733

אישפוז פסיכיאטרי – מה עושים עם זה?

חייבת להודות שאשפוז פסיכיארטי היה נדמה לי כסוף הדרך. קן הקוקיה. משוגעים. מקום שאין ממנו דרך חזרה. הכי גרוע. חלוקים לבנים. טיפול השוקים חשמליים. טוב

איילוני, עוד רגע ליל הסדר מה אתה אומר

שיחה על ליל הסדר, מתוך הספר

ערב ליל הסדר 8 באפריל 20 איילוני, עוד רגע ליל הסדר. מה אתה אומר על זה? פתאום עולה בי הידיעה שהופעת האלוהות (יהוה) בעולם הייתה