שמירה על הסביבה
השוק באוקנזה מתמצת לתוכו חלקים מהיפניות.
נקיון וסדר שאנחנו לא מכירים, אוכל טעים טעים טרי וזול – אכלתי מרק סובה ב 11 ש״ח !!!
אסטטיות בכל מקום, ירקות ופירות שאת חלקם אנחנו לא מכירים, והמון המון דגים ופירות ים.
זה מפתיע אותי, היפנים ממחזרים הכל באופן הכי קפדני שיכול להיות, הטבע חשוב עבורם והוא חלק מהותי מחייהם. אבל כל זה לא מחלחל ליחסים שלהם עם גדת הים. המטבח היפני נשען על דגים. היפנים ׳שואבים׳ את דגת הים, הים סביבם נקי מדגים כי הם חסלו את הדגה, הם מיבאים דגים.
מסרבים לחתום על אמנות בינלאומיות לשמירת הסביבה. מבאס.
בונסאי
צבעים
קיוטו
קיוטו בירתה הישנה של יפן היא הלב. העיר נותרה על מקומה ללא פגע במלחמת העולם השניה.
גם בעלות הברית הבינו את ערכה ההסטורי והתרבותי ולא הפציצו אותה והיפנים מצידם גם הם לא התגרו ולא נתנו סיבה, לא הכניסו לשם חיילים.
וכך בניגוד לטוקיו שנבנתה מחדש כמעט לחלוטין כבירתה המודרנית והשאפתנית של יפן, טוקיו שמרה על אופיה המסורתי ועל אוצרותיה התרבותיים.
בתים קטנים, נמוכי קומה בני מאות שנים, מקדשי שינטו, מקדשים בודהיסטים, המרכזי שבהם בן 1000 שנה, גנים מרהיבים, חנויות עתיקות, אנשים בלבוש מסורתי כל אלה מאפשרים לנשום ולדמיין את העבר.
מזג האויר נעים, הסקורה עדין פורחת המראות מרהיבים. אותו עבר ומסורת ותרבות שכל יפני חי אותה ומכבד אותה. כבר כתבתי לא מעט על שני הניגודים האלה המסורת והקידמה.
היום שהיינו בעבר…
